מה זה קידוח מסוג בנטונייט ומתי משתמשים בסוג קידוח זה?

מהנדס בניין ומשרד אדריכלים לקבלת היתר בניה וטופס 4

מהנדס בניין ומשרד אדריכלים לקבלת היתר בניה וטופס 4

קידוח מסוג בנטונייט – מה זה?

קידוח בנטונייט הוא סוג של קידוח שמשתמש בחומר קרוי בנטונייט כדי לתמוך ולשפר את התהליך. בנטונייט הוא סוג של חימר מתפרק המורכב בעיקר ממינרל המונטמורילוניט, והוא ידוע ביכולות התפיחה והספיגה הגבוהות שלו. כאשר הוא נתקל במים, הבנטונייט מתנפח ויוצר משחה סמיכה.

בהקשר של קידוח, השימוש בבנטונייט מסייע במספר דרכים:

  1. יציבות קירות הבאר – המשחה שנוצרת מהבנטונייט סוגרת את הסדקים והחריצים בקירות הקידוח, מה שמסייע למנוע קריסות ומעניק יציבות לחור הקידוח.
  2. סילוק פסולת קידוח – הבנטונייט משמש כנוזל קידוח שמסייע לנשיאת פסולת הקידוח מתוך החור אל הפנים העליונה של האדמה.
  3. קירור וסיכוך – המשחה מסייעת לקרר ולמרוח את כלי הקידוח, מה שמגן עליהם מפני שחיקה מוגברת ותקלות.

בשל תכונותיו הייחודיות, הבנטונייט הוא בחירה נפוצה בתעשיית הקידוח, במיוחד בקידוח לשם חיפוש והוצאת מים, נפט וגז טבעי.

 

האם קידוח בנטונייט מתאים לכלונסאות בבניית מבנים?

בהקשר של בנייה, קידוח בבנטונייט נמצא בשימוש בעיקר בתהליכי קידוח עמוקים ורחבים שבהם יש צורך לתמוך בקירות הבור במהלך הקידוח עצמו, כדי למנוע קריסות ולשמור על יציבות הקרקע. קידוח זה נפוץ במיוחד בקידוחים להקמת כלונסאות שבהן יש צורך להוריד טבעות בטון או מתכת לעומק הקרקע, לדוגמא בבנייה של גשרים, מגדלים ותשתיות תחתית אחרות.

השימוש בבנטונייט מסייע להבטיח שהחלל שנקדח ישאר פתוח ולא יתמלא בחומרים שיכולים להפריע להשקעת כלונסאות או ליציקת בטון. בנוסף, הבנטונייט יכול לשמש כשכבת בידוד והגנה לכלונסאות מפני חומרים אגרסיביים שבאדמה, כמו חומצות או בסיסים שיכולים לפגוע בבטון או במתכת.

כדי לקבוע אם קידוח בבנטונייט מתאים לפרויקט בנייה ספציפי, יש לבצע בדיקת קרקע ולהתייחס לתכנית ההנדסית של הפרויקט, שכן ישנם מקרים בהם חומרים אחרים או שיטות יעילות יותר עשויות להיות מתאימות יותר.

 

מה זה אומר בדיקת קרקע לפני הקידוח?

בדיקת קרקע לפני הקידוח היא תהליך חיוני בתכנון וביצוע פרויקטי קידוח ובנייה, שמטרתו להבטיח שהקרקע במקום הנבחר מתאימה לסוג הבנייה או הקידוח המתוכנן. הבדיקה כוללת כמה שלבים ומטרות:

  1. איסוף נתונים על תכונות הקרקע: זיהוי סוגי הקרקע (חול, חימר, סלע וכדומה), רמת הלחות, צפיפות, עומק שכבות הקרקע ומיקום רמת המי תהום.
  2. בדיקות פיזיקליות ומכניות: מדידת תכונות כמו עמידות, גמישות, ספיגת מים, ועוד. זה יכול להתבצע דרך דגימות קרקע שנלקחות מהאתר ונבדקות במעבדה.
  3. בדיקת סביבה: זיהוי גורמים סביבתיים שעלולים להשפיע על הקידוח והבנייה, כולל חומרים כימיים בקרקע, רמת חומציות או בסיסיות, ונוכחות של מים מלוחים או חומרים אחרים שעלולים לפגוע בחומרים שמשמשים לבנייה.
  4. כינון הנדסי: התובנות מבדיקת הקרקע משמשות לתכנון הקידוח או הבנייה, לרבות בחירת השיטות המתאימות לקידוח, החומרים לשימוש והטכנולוגיות הנדרשות להשגת תוצאה מיטבית ובטוחה.
  5. הערכת סיכונים: זיהוי אפשרויות לבעיות אפשריות כמו קריסת קרקע, זרימת בוץ או מים לתוך אתר הקידוח, ותכנון מראש של תגובות למקרי חירום.

ביצוע בדיקת קרקע נכון ויסודי לפני התחלת פרויקט מאפשר למזער את הסיכון לתקלות, לחסוך זמן וכסף על תיקונים ובעיות במהלך הבנייה, ולהבטיח את יציבות ובטיחות המבנה לאורך זמן.